רש"ש על גיטין ס׳

1 גמרא שנאמר לקוח את ספר התורה הזה. כצ"ל:

2 רש"י ד"ה עת לעשות. אם בא עת כו'. כצ"ל:

3 רש"י ד"ה פרשת טמאים. מה שהקשה הרש"א בח"א מפ' תמיד. נראה דאישתמיטתי' גמרא דחגיגה ו ע"א וע"ב ע"ש. אבל לי קשה מדוע לא חשיב פ' פסחים גופה דבהעלותך דהיה ג"כ בר"ח עי' פסחים ו ב וכן מוכרח לפרש"י דכאן ועי' תוס' קדושין לז ב ד"ה הואיל:

4 גמרא ההיא שיפורא דהוה מעיקרא בי רב יהודה ולבסוף בי רבה ולבסוף בי רב יוסף כו'. כצ"ל וכדמשמע מפרש"י וע"ע מגילה ז ב בפרש"י ד"ה אי חקלאה. וכ"ה בע"י:

5 שם הנהו בני בי הרמך. כצ"ל בה' כי כ"ה גי' הערוך. וכ"ה גי' הרי"ף והרא"ש במו"ק ס"ד ד ובגמרא שם ג"כ ט"ס. ויל"פ בני הרמכים דאחשורוש שהוא שם היחס להרצים או להרוכבים למקום מולדתם ועמש"כ במגילה יח:

6 רש"י ד"ה רוב בכתב. במדרש הכתוב כו'. כ"ה בע"י:

7 תד"ה והשתא. א"נ הכא כו'. והרא"ש כתב בשם ר"ח משום דשמואל תרגמא להא דרב כו'. וצ"ע דבב"מ קז איתא ג"כ כזה ואפ"ה פסק שם כשמואל: